Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/99

This page needs to be proofread.
‎מכביד
‎מכוש
781


‎the ‎stem ‎of ‎the ‎broom' ‎of ‎the ‎palm-tree; ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎4 ‎מכבדת. ‎Tanh. ‎Mas ‎e ‎13 ‎(ref. ‎to ‎הכביד, ‎Is. ‎VIII, ‎23) ‎הכבידן ‎כבמ׳ ‎he ‎swept ‎them ‎off ‎as ‎with ‎a ‎broom; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎23, ‎end; ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Abbahu ‎2) ‎כבמכביד ‎הממם, ‎v. ‎המם. ‎Tosef. ‎Sabh. ‎VI ‎(VII), ‎7 ‎המ׳ ‎על ‎שב ‎sit ‎on ‎a ‎broom ‎(a ‎superstitious ‎practice); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎מכבדות. ‎Succ. ‎13b ‎מ׳ ‎תמרים ‎ובהן ‎palm-twigs ‎on ‎which ‎there ‎are ‎dates; ‎Y. ‎Bets. ‎IV, ‎62c ‎top. ‎Pes. ‎56b ‎מ׳ ‎של ‎the ‎dates ‎hanging ‎on ‎the ‎branches. ‎Y. ‎Peah ‎IV, ‎beg. ‎18a ‎במ׳ ‎תמרים ‎(eave ‎for ‎the ‎poor) ‎dates ‎on ‎the ‎branches. ‎Y. ‎Maasr.I, ‎48a ‎bot. ‎-- ‎[Sabb. ‎13b ‎מכבדותי, ‎v. ‎כבד ‎I, ‎Pi.]] ‎- ‎[Ruth ‎R. ‎end ‎מכבדות ‎some ‎ed., ‎read; ‎מכברות.]

מכביד, ‎v. ‎preced.

מכבין, ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎XVII, ‎28, ‎v. ‎מככא.

מכביש, ‎v. ‎מכבש.

מכבנתא ‎f. ‎ch. ‎(כבן) ‎=h. ‎כבינה, ‎brooch, ‎buckle. ‎Sabb. ‎62a, ‎expl. ‎כוכליאר. ‎- ‎Ib. ‎156b, ‎v. ‎דון ‎II.

מכבר, ‎מכ׳, ‎v. ‎מכוור.

מכברה ‎f. ‎(b. ‎h. ‎כבר;מכבר; ‎v. ‎כברה) ‎sieve. ‎- ‎Pl. ‎מכברות. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎39; ‎Yalk. ‎ib. ‎62; ‎Yalk. ‎Neh. ‎1071; ‎Ruth ‎R. ‎end ‎(not ‎מכבדות).

מכבש ‎m. ‎(כבש) ‎clothes-press; ‎screw, ‎vise. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎XVI ‎(XVII), ‎5 ‎כלים ‎. ‎. ‎. ‎בעלי ‎של ‎מ׳ ‎(ed. ‎Zuck. ‎מים ‎for ‎כלים, ‎corr. ‎acc.) ‎a ‎domestic ‎clothes-press ‎which ‎has ‎been ‎un- ‎screwed ‎to ‎take ‎out ‎clothes. ‎Sabb. ‎XX, ‎5 ‎וכ׳ ‎מתירין. ‎. ‎. ‎מ׳ ‎you ‎mmay ‎unscrew ‎a ‎domestic ‎clothes-press ‎but ‎not ‎screw ‎it ‎(on ‎the ‎Sabbath). ‎Ib. ‎כובסין ‎מ׳)של) ‎the ‎washers' ‎clothes-- ‎press. ‎Kel. ‎XVI, ‎7 ‎חרש ‎של ‎מ׳ ‎the ‎carpenter's ‎vise ‎(for ‎straightening ‎wood), ‎v. ‎מכוון; ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Bath. ‎I, ‎8 ‎מכבישש ‎נגר ‎של. ‎Ib. ‎15 ‎וכ׳ ‎שכף ‎של ‎מ׳ ‎the ‎leather ‎worker's ‎press ‎on ‎which ‎he ‎stretches ‎the ‎hides. ‎Y. ‎Sabb. ‎XX, ‎end, ‎17a; ‎a. ‎e.

מכדי, ‎v. ‎כדי ‎I.

מכה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎נכה) ‎wound, ‎plague, ‎stroke, ‎blow. ‎Sabb. ‎134b. ‎Meg. ‎13b ‎(ref. ‎to ‎Esth. ‎III, ‎1) ‎רפואה ‎. ‎. ‎. ‎שברא ‎אחר ‎למ׳ ‎after ‎the ‎Lord ‎had ‎prepared ‎the ‎healing ‎of ‎the ‎wound ‎(the ‎means ‎of ‎salvation); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎===בצורת ‎מכת, ‎בכורות ‎מ׳, ‎מרדות ‎מ׳ ‎&c., ‎v. ‎respective ‎determinants. ‎Sot. ‎III, ‎4 ‎מכת ‎פרושין ‎Y. ‎ed. ‎(Bab. ‎a. ‎Mish. ‎מכות) ‎the ‎wound ‎inficted ‎by ‎the ‎Pharisees, ‎i. ‎e. ‎injury ‎done ‎under ‎the ‎pretext ‎of ‎strict ‎adherence ‎to ‎the ‎letter ‎of ‎the ‎law, ‎or ‎of ‎benevolence; ‎Y. ‎ib. ‎19a ‎וכ׳ ‎עצה ‎נותן ‎שהוא ‎זה ‎פ׳ ‎מ׳ ‎the ‎plague ‎of ‎the ‎Phar- ‎isees ‎is ‎he ‎who ‎advises ‎heirs ‎to ‎evade ‎paying ‎aliment- ‎ation ‎to ‎the ‎widow. ‎Ib. ‎בה ‎נגעו ‎פ׳ ‎מ׳ ‎זו ‎(collect. ‎pl.) ‎the ‎Pharisean ‎plague ‎has ‎struck ‎her; ‎ib. ‎בו ‎נגעו ‎פ׳ ‎מ׳ ‎זה ‎his ‎friends ‎under ‎the ‎pretext ‎of ‎benevolence ‎have ‎deprived ‎him ‎of ‎the ‎benefit ‎of ‎the ‎poor-law; ‎Y. ‎Peah ‎VIII, ‎21a ‎bot. ‎-- ‎Sot. ‎10b ‎(play ‎on ‎מכתם, ‎v. ‎מך) ‎וכ׳ ‎תמה ‎מכתו ‎טשהיתה ‎his ‎defect ‎was ‎a ‎perfection, ‎for ‎he ‎was ‎born ‎circumcised; ‎[Rashi; ‎the ‎place ‎where ‎he ‎was ‎to ‎be ‎wounded'.-- ‎Pl, ‎מכות. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎10; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Snh. ‎I, ‎2 ‎בשלשה ‎מ׳ ‎corporal ‎punishment ‎(lashes, ‎v. ‎מלקות) ‎must ‎be ‎decreed ‎by ‎a ‎court ‎of ‎three. ‎Ib. ‎10a ‎תלשmלה ‎הראויות ‎מ׳ ‎a ‎number ‎of ‎lashes ‎which ‎is ‎divisible ‎by ‎three ‎(39); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Maccoth ‎(Punish- ‎ments), ‎a ‎treatise ‎of ‎the ‎Mishnah, ‎Tosefta, ‎Talmud ‎Babli ‎a. ‎Y'rushalmi, ‎of ‎the ‎Order ‎of ‎N'zikin.

מכוה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎כוה) ‎burnt ‎spot ‎on ‎the ‎skin, ‎burn. ‎Neg. ‎IX, ‎1 ‎מ׳ ‎היא ‎זו ‎האש ‎מחמת ‎שהוא ‎כל ‎all ‎wounds ‎produced ‎through ‎fire ‎(directly ‎or ‎indirectly) ‎are ‎called ‎burns'. ‎Ib. ‎VIII, ‎7 ‎המ׳ ‎מחיית ‎the ‎cicatrization ‎of ‎a ‎burn. ‎Ib. ‎IX, ‎2; ‎SifraThazr., ‎Neg., ‎Par. ‎4, ‎ch. ‎VII ‎וכ׳ ‎ומ׳ ‎שחין ‎אין ‎an ‎infam- ‎mation ‎and ‎a ‎burn ‎cannot ‎be ‎combined ‎(to ‎make ‎up ‎the ‎mminimum ‎sizze ‎required ‎for ‎uncleanness); ‎a. ‎fr.

*מכווין ‎m. ‎(כון) ‎a ‎straightening ‎device, ‎vise. ‎Pesik. ‎Zutr., ‎Haaz. ‎(p. ‎11 ‎1 ‎ed. ‎Bub.) ‎וכ׳ ‎ולא ‎במ׳ ‎נתנו ‎he ‎placed ‎it ‎(the ‎crooked ‎wood) ‎in ‎a ‎vise, ‎and ‎it ‎was ‎not ‎straightened; ‎(Sifre ‎Deut. ‎308; ‎Yalk. ‎Deut. ‎942; ‎Yalk. ‎Ez. ‎32, ‎corrupt ‎versions); ‎cmp. ‎מכבש.

מכוור, ‎מכ׳ ‎pr. ‎n. ‎Mikhvar, ‎Makhvar, ‎a ‎district ‎of ‎Peraea. ‎[The ‎situation ‎of ‎Machaerus ‎forbids ‎its ‎identi- ‎fication ‎with ‎our ‎w.] ‎Targ. ‎Y. ‎I, ‎II ‎Num. ‎XXXII, ‎1; ‎ib. ‎XXI, ‎32 ‎(Y. ‎Iמכבר; ‎h. ‎text ‎יעזר). ‎1b. ‎XXXII, ‎35 ‎(Y. ‎I ‎מ׳ ‎גרמתא, ‎II ‎ויגבהה ‎מ׳; ‎h. ‎text ‎ויגבהה ‎יעזר). ‎-- ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎58a ‎top ‎וגדור ‎מ׳ ‎הרי; ‎(Bab. ‎ib. ‎23b; ‎Tosef. ‎ib. ‎II ‎(I), ‎2 ‎חרים ‎וכייר), ‎. ‎גדור; ‎Y. ‎Shebi. ‎IX, ‎38a ‎bot;(Tosef.iib. ‎VII, ‎11 ‎חרי ‎וחבירותי׳ ‎ed. ‎Zuck., ‎v. ‎Var. ‎ib. ‎note). ‎-- ‎Tam. ‎III, ‎8 ‎מ׳ ‎הר ‎(Talm. ‎ed. ‎30b ‎ערי); ‎Yoma ‎39b ‎מכמר ‎הרי ‎(Ms. ‎O. ‎מכוור; ‎Ms. ‎M. ‎הרים; ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎מכאוור).

מכולין ‎m. ‎pl. ‎(כול, ‎כלל; ‎cmp. ‎כילה) ‎curtain, ‎cover. ‎Targ. ‎II ‎Kings ‎XXIII, ‎7 ‎(Ar. ‎מכילין).

מכון ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎כון) ‎defined ‎place; ‎plan; ‎residence. ‎Sot. ‎VIII, ‎3 ‎מכונו ‎על ‎בית ‎הבונה ‎he ‎who ‎rebuilds ‎a ‎house ‎on ‎its ‎old ‎place ‎and ‎plan. ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Joh. ‎1)למכוני ‎הראשון ‎to ‎my ‎original ‎residence ‎(heaven). ‎- ‎Esp. ‎AMakhon, ‎name ‎of ‎one ‎of ‎the ‎seven ‎heavens. ‎Hag. ‎12b.

מכונה ‎f. ‎(preced.) ‎a ‎place ‎where ‎animals ‎are ‎kept ‎ready ‎for ‎slaughtering; ‎stall, ‎coop. ‎- ‎Pl. ‎מכונות. ‎Ohol. ‎VIII, ‎1. ‎-- ‎[Y. ‎Sabb. ‎XVII, ‎16b ‎top ‎ובמכונה, ‎v. ‎בוכנא.]

*מכונתא ‎f. ‎(כון ‎Pa.) ‎looking ‎out, ‎lurking. ‎-Targ. ‎Jud. ‎V, ‎11 ‎ליסטין ‎מכונת ‎בית ‎the ‎place ‎where ‎robbers ‎lie ‎in ‎wait.

מכור, ‎v. ‎מכוור.

מכורה, ‎v. ‎מכירה.

מכורות, ‎v. ‎מכרות.

מכורן, ‎v. ‎כדן.

מכורסינין, ‎v. ‎בורסיון.

מכוש I ‎m. ‎(נכש) ‎hoe, ‎spud; ‎digging ‎with ‎the ‎spud. ‎B. ‎Bath. ‎54a ‎וכ׳ ‎אחד ‎מ׳ ‎בה ‎שהכיש ‎כיון ‎(Ms. ‎R. ‎בה ‎שנכש) ‎as ‎soon ‎as ‎he ‎has ‎inserted ‎the ‎spud ‎once, ‎he ‎hasttaken ‎posses- ‎sion ‎of ‎the ‎entire ‎field. ‎Ib. ‎בלבד ‎מכושו ‎מקום ‎only ‎the ‎place ‎where ‎he ‎dug. ‎- ‎[Y. ‎Ned. ‎IV, ‎beg. ‎38c ‎של ‎קורדום ‎מ׳, ‎v. ‎ניכוש.]

מכוש II ‎m. ‎(כשש, ‎v. ‎כשכש) ‎1) ‎clapper ‎ofa ‎bell. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎VII, ‎10 ‎וכ׳ ‎של ‎ומכושו ‎. ‎. ‎. ‎לפעמון ‎ה ‎דוכ ‎iike ‎a. ‎golden ‎bell ‎whose ‎clapper ‎is ‎made ‎of ‎a ‎jewel. ‎-- ‎2)bbarrmmer,